מאת: שירה אלה, צוות אתר Israelnotary
הנוטריון מעניק לפונים אליו, שירותים בעלי חשיבות משפטית גדולה. על כן, בדומה למילוי תפקידו כעורך דין, עליו להקפיד על כללי העבודה ועל כללי האתיקה, בכדי לתת שירות טוב ואיכותי.
כאשר נוטריון או עורך דין, אינו פועל בהתאם לדין, הוא פוגע בראש ובראשונה בלקוח. בד בבד, הוא פוגע בפרנסתו, בשמו הטוב וכמובן בכבוד המקצוע.
התנהגות בלתי ראויה, עלולה להוביל להעמדה לדין משמעתי, כמו גם לתביעות מצד הלקוחות בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מן הרשלנות המקצועית.
מהן סמכויותיו של נוטריון? מהן חובותיו ומהם הכללים החלים עליו בעת מילוי תפקידו?
הנוטריונים הם עורכי דין במקצועם, אשר עברו השתלמות מתאימה וקיבלו, רישיון נוטריון. על פי חוק הנוטריונים, עורך דין יכול לשמש כנוטריון, רק לאחר שהשלים עשר שנות עבודה כעורך דין. על כן, כל המתעתד להיות נוטריון, יכול להגיש בקשה לקבלת רישיון, רק בתום עשר שנות ותק, לכל הפחות.
רשימת סמכויותיו של הנוטריון, נמצאת בחוק הנוטריונים ויש להדגיש כי המדובר ברשימה סגורה של סמכויות וכמו כן, אלו סמכויות שרובן, ייחודיות לנוטריון. עובדה זו מבהירה כי לנוטריון תפקידים מוגדרים מאוד ועליו לפעול, רק במסגרת שניתנה לו על ידי הדין. בעניין זה יש לציין גם כי שכרם של הנוטריונים בישראל הוא אחיד, עובדה השומרת היטב על המסגרת המסודרת של עבודת הנוטריון.
סמכויותיו של נוטריון מפורטות בסעיף 7 לחוק הנוטריונים והן כוללות בין השאר, את הסמכויות שלהלן:
1. סמכות התרגום : נוטריון מוסמך לתרגם מסמכים משפטיים וחשוב מכך, לאשר את נכונות התרגום של אחר. סמכות זו נמצאת בשימוש רב מאוד בישראל, לאור העובדה כי ישראלים רבים נוסעים ללימודים אקדמיים בחו"ל, דבר המצריך מהם לקבל תרגום נוטריוני של מסמכיהם.
2. אימות חתימה : סמכות זו נתונה גם לעורכי דין אשר אינם נוטריונים, אך לעיתים נדרש הציבור לקבל אימות חתימה של נוטריון בלבד.
3. יפוי כח : ביצוע עסקאות מסוימות במקרקעין, דורש יפוי כח של נוטריון.
התנהלותו של נוטריון מול הפונה, שונה מאוד מהתנהלותו כעורך דין מול הלקוח. אחד מן ההבדלים הוא באופיו של הטיפול.
נוטריון מעניק לפונים שירותים ספציפיים ביותר, אשר אינם כרוכים בהכרות מעמיקה וביחסי עבודה ארוכי טווח. מדובר בטיפול קצר ובמסגרתו, נחשף הנוטריון לפרטים מעטים על הפונה.
לא כך הדבר, בהתקשרות שבין עורך דין ללקוחותיו.
אורכו ואופיו של השירות הנוטריוני, פותח פתח רחב מאוד למעשי מרמה ולהתחזות מצד הפונים, אשר מנסים לקבל אישור נוטריוני שלא כדין.
בשל משמעותו הרבה של האישור הנוטריוני, מחויב נוטריון לפעול על פי כללי העבודה ולא לסטות מן הכללים הבסיסיים אשר שומרים על טהרת המקצוע. ישנם שני כללים מרכזיים, עליהם חייב נוטריון להקפיד בעבודתו.
ראשית כל, מחויב נוטריון לזהות באופן ברור וחד משמעי, את זהות הפונה אליו. אם אין המדובר באדם המוכר לו אישית, מחויב נוטריון לבקש תעודה מזהה. אם קם כל חשד ולו הקל ביותר, כי הפונה אינו מי שהוא טוען, אל לו לנוטריון לתת שירות.
שנית, נוטריון לא ייתן את אישורו על פעולה, אם לא שוכנע כי המבצע, מבין היטב את משמעות הפעולה. על הנוטריון מוטלת האחריות לוודא זאת ולא ייתן את חתימתו, אם עלה בו ספק בדבר כשירותו של מבקש הפעולה לבצעה, ספק בדבר הבנתו את משמעות הפעולה, או אם עולה חשש כי הוא אינו פועל מרצון חופשי.
אימות או תרגום מסמכים משפטיים, פירושו, הכשרת הקרקע לביצוען של פעולות משפטיות נוספות. בשל משמעותו זו של האישור הנוטריוני, מחויב נוטריון למלא אחר כללי העבודה, כפי שפורטו לעיל ואם נכשל מלעשות זאת, הרי שמפר הוא את חובתו כלפי הפונה וכלפי המקצוע.
חוק הנוטריונים קבע גם מספר כללי אתיקה החלים על כל נוטריון ומטרתם היא לוודא את מהלך עבודתו התקין ושמירה על מעמדו של מוסד הנוטריון.
סטייה מכללי העבודה או מכללי האתיקה, פוגעים ישירות באינטרס של הפונה וכמובן גם בשמו הטוב ובפרנסתו של הנוטריון. למותר לציין, כי כל התנהגות אשר אינה הולמת את המקצוע, עלולה להוביל לעמידה לדין משמעתי.
כללי האתיקה החלים על נוטריון, עוסקים בעיקר בחובת הסודיות, האוסרת על הנוטריון לגלות כל מידע הקשור לפונה. כמו כן, מחויב נוטריון לפעול בנאמנות ובמסירות לפונה וחלים עליו איסורים הקשורים לפרסומת ושידול, בדומה לעורכי דין.
נוטריון כפוף לכללי עבודה ולכללי אתיקה, אשר נועדו לשמור על אינטרס הפונים ועל כבוד המקצוע. סטייה מן הכללים היא בעלת משמעות משפטית ענפה היות והאישור הנוטריוני מאפשר ביצוען של פעולות משפטיות נוספות. כמו כן, מהווה זו עבירה אתית, אשר עליה יכול נוטריון לעמוד לדין משמעתי.
לקריאה נוספת באתר ראה: