רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים החלה לפני תקופה קצרה בעידוד אזרחים למעבר לתיעוד ביומטרי חכם. תיעוד כזה תקף לגבי תעודות זהות ומסמכי נסיעה והוא אושר בכנסת במטרה למנוע זיופים, כפל זהויות, גניבות זהות ושימוש בזהות מזויפת. במהלך המעבר לתיעוד ביומטרי מוחלפים תעודת הזהות ומסמכי הנסיעה הקיימים שהם דרכון ותעודת מעבר, בתיעוד הכולל מרכיבי מידע ביומטריים חדישים. המעבר לתיעוד ביומטרי אינו חובה ומתבצע בשלב הזה בהתנדבות של האזרחים בלבד. האמצעים שנבחרו לזיהוי ביומטרי בישראל הם תמונה של תווי פנים ותמונה של שתי טביעות האצבעות המורות. אמצעים אלו נחשבים ייחודיים לכל אדם ולכן אי אפשר לזייף אותם.
המעבר לתיעוד ביומטרי מקשה על פניו על נוטריונים. כידוע, נוטריון המעוניין לממש את סמכויותיו ולספק את אישורו על מסמכים חייב לזהות את האדם העומד מולו. אמצעי הזיהוי המקובל היה בעבר תעודת זהות, אולם כיום יש כאמור המון אזרחים אשר בוחרים לוותר עליה לטובת תיעוד ביומטרי. השאלה היא כיצד על הנוטריון לנהוג במקרה בו החותם זוהה באמצעות תעודת זהות ביומטרית.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977 עוזרות לענות על שאלה כיצד יש לנהוג במקרה של זיהוי ביומטרי מול נוטריון. לפי תקנות אלו יש מספר דרכי בירור זהות של מבקש האישור הנוטריוני. הדרך הראשונה היא ידיעה אישית של הנוטריון את המבקש, הדרך השנייה היא כאמור על ידי שימוש בדרכון או בתעודת זהות והדרך השלישית היא באמצעות כל תעודה ציבורית אחרת שבאמצעותה ניתן לדעתו של הנוטריון לזהות את הניצב מולו. תעודה זו חייבת לשאת את תצלומו של מבקש האישור ורק בצורה כזו יכול הנוטריון להישען על תקפותה.
על אף האמור לעיל, במסגרת "חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ומאגרי מידע, התש"ע-2009", נקבע כי בתעודת הזהות הביומטרית אין ציון של מקום ההנפקה כפי שהיה בעבר וכפי שנדרש באישורים הנוטריונים. הפתרון המאושר על ידי משרד המשפטים לסוגיה זו בא לידי ביטוי בתוספת הנכתבת על גבי האישור הנוטריוני. תוספת זו כוללת תצהיר של הנוטריון לכך שזהותו או זהותה של מקבל השירות הוכחה על פי תעודת הזהות הביומטרית שמספרה הוא כדלקמן, שהוצאה על ידי משרד הפנים בישראל ביום כזה וכזה. בנוסף, החוק דורש מהנוטריון לצרף להעתק הנשאר בידיו צילום של תעודת הזהות הביומטרית וכך להגן על עצמו בכל מקרה של ביקורת.
סביר להניח כי בעתיד יעברו עוד ועוד שירותים ציבוריים להתבסס על שיטות ואמצעים ביומטריים. בתוך תיעוד ביומטרי ישנם אמצעי הגנה ובטיחות רבים, שתפקידם לוודא כי לא ניתן יהיה לשנות, להוסיף, לשכפל או לזייף את המידע. המטרה של כל המנגנונים היא בסופו של דבר לייצר מערכת מידע בטוחה ואמינה. את השפעותיה של המערכות הזו על עולם המשפט ניתן לראות כבר היום ובמהלך ההתנהלות מול הנוטריונים, אולם היא צפויה להתרחב.
עולם המשפט דן בתיעוד הביומטרי בהיבטים שונים. ראשית, יש לתהות על הנושא של שמירה על פרטיות האזרח ולוודא היטב שכל מאגר המידע הביומטרי אכן נשמר במקומות מאובטחים היטב. יש לא מעט מקרים בהם מאגרי מידע מן הסוג הזה במקומות שונים בעולם נפרצו והשוחתו. שנית, בתי המשפט יידרשו לפחות בשלב הראשון לתת מענה על צרכים של אזרחים שיהיו מעוניינים להזדהות רק באמצעות התיעוד הביומטרי, אולם התשתית הקיימת לא תאפשר זאת עבורם בצורה נוחה, פשוטה וקלה.
לקריאה נוספת באתר ראה: