קבלת אזרחות ישראלית

קיימים קריטריונים שונים על פי חוק האזרחות לקבלת אזרחות ישראלית. אם בכוונתכם להגיש בקשה לצורך הפקת אזרחות, חשוב שתבדקו מראש אם אתם עומדים בקריטריונים השונים ובכל מקרה, כדאי להיוועץ באיש מקצוע כמו עו"ד, נוטריון, המתמחים בנושא של הוצאת תושבות קבע ואזרחות על מנת שילוו אתכם לאורך התהליך. אז מי זכאי לאזרחות וכיצד עובד המנגנון הביורוקרטי?

יהודי או מתאזרח
בפועל ישנם שישה מסלולים מרכזיים להשגת אזרחות, כאשר כל אחד צריך לבדוק איזו קטגוריה רלבנטית כלפיו. לפי חוק השבות, כל אדם יהודי זכאי אוטומטית לעלות לארץ ישראל, אך עליו להגיש בקשה מקדימה לכך. רוב הסיכויים שבקשתו לקבל אזרחות ישראלית תאושר (למעט מקרים חריגים כמו עבר פלילי וכדומה). כמובן שמי שיהודי ונולד בארץ ועבר לחו"ל ורוצה לחזור כאזרח – גם הוא עומד בקריטריון.
אופציה נוספת לקבלת אזרחות ישראלית היא עבור מי שאחד מהוריו ישראלי בהווה או לשעבר, גם אם הוא נעצמו ולד במדינה אחרת ולא גדל בישראל – יש לו זכאות מכוח הלידה כילד של אם או אב ישראליים.
פרמטר נוסף לזכאות מתייחס לאזרחות כתוצאה מכוח ישיבה ממושכת בארץ ותקף למי שאינם יהודים אך היו נתיני המנדט הבריטי וישבו בין גבולות המדינה בתום מלחמת העצמאות. זכאויות נוספות מתייחסות למי שמגיש בקשה להתאזרחות ועומד בתנאים שונים לאחר בדיקה מעמיקה כמו מגורים בארץ, יודע עברית, וויתר על אזרחות קודמת וכדומה. ניתן גם להתאזרח מכוח ההענקה – במקרים ייחודיים בהם שר הפנים נתן את הסמכות להתאזרח, לדוגמא, לאנשי מדע, רוח, ספורט וכדומה. בפועל, מרבית האנשים שמקבלים אזרחות הם אלה שהינם יהודים ו/או ילדים לישראלים לשעבר.

אתגרים בהוצאת אזרחות
על פניו נראה פשוט להוציא אזרחות, אבל בפועל ייתכנו קשיים. רוב האתגרים בהוצאת התעודה קשורים במקרים בהם יהודי רוצה לקבל אזרחות אך בן זוגו שאינו יהודי רוצה לקבל אף הוא אזרחות . אומנם בני משפחה של יהודי שקיבל אזרחות זכאים אף הם לאזרחות בלי קשר לדתם, אבל משרד הפנים רשאי לסרב לקבלת אזרחות בתואנות שונות. כנ"ל לגבי אם מגיש הבקשה מתקשה להוכיח באמצעות מסמכים המעידים על יהדותו האינהרנטית. בתקשורת מדווחים על מקרים רבים בהם משרד הפנים סירב לבקשות להוצאת אזרחות מטעמים שונים.
כלומר, במקרים מסוימים יידרש ייצוג משפטי של עו"ד המתמחה בקשר מול משרד הפנים רשות האוכלוסין על לקדם את ההליך באופן מקצועי ולהגביר את הסיכויים בקבלת אזרחות. חשוב להיות ערים לקשיים אלה כדי מראש לקבל ייצוג הולם ולשפר את הסיכויים.  

המסמכים שעושים הבדל גדול
על מנת להגיש בקשה לאזרחות, יש להשיג מסמכים רלבנטיים המוכיחים את הזיקה היהודית. למשל, תעודת הלידה של ההורים, תעודת הלידה של מגיש הבקשה ותעודת נישואין, כדי שמשרד הפנים יקבל הוכחה לקשר הזוגי הממוסד בין מי שיהודי למי שאינו יהודי ומבקש להתאזרח עם בן/בת זוגו. כמו כן, יידרשו תעודת זהות, דרכון, אישור הסכמה מההורים לקטינים שמגישים בקשה. ניתן להוריד ישירות מאתר משרד הפנים את הטופס הרלבנטי לרצון לקבל אזרחות – כל אחד וסיבתו, למשל טופס רצון לקבל אזרחות מכוח השבות ולהגיע באופן אישי ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה הקרובים לאזור המגורים בארץ או בחוץ לארץ.

שימו לב שלעיתים יתעורר הצורך בייפוי כוח נוטריוני ובתרגום של מסמכים וחתימתם על ידי נוטריון על מנת להגיש את המסמכים הנדרשים למשרד הפנים. כמובן שחשוב לדעת בטרם הפקת הבקשה גם החובות שנלוות לזכות של אזרחות ישראלית ולבחון כיצד הפקת אזרחות ישראלית תשפיע על אזרחויות אחרות במידה ויש אזרחות קודמת.