שרותי נוטריון אקספרס

מתי אנחנו נזקקים לשירותי נוטריון?

מאת: עו"ד אודי בוזמן, צוות אתר Israelnotary

החוק מעניק לעורך דין נוטריון סמכויות רחבות לתת תוקף ראייתי למסמכים ולהצהרות, כמו גם לתרגום נוטריוני. למה הדבר נועד, ומדוע מיועד תפקיד זה לעורך דין נוטריון בלבד ולא לעורך דין?

מהו בעצם עורך דין נוטריון?

נוטריון הוא עורך דין אשר קיבל רישיון לשמש נוטריון על פי חוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976. הרישיון ניתן על ידי ועדת רישיונות שהקים החוק, המעניקה רישיון לאחר שפרסמה ברבים את שם הפונה לקבלת רישיון, לצורך קבלת התנגדויות מכל אדם הסבור כי עורך דין פלוני אינו ראוי לשמש נוטריון.

עורך דין יהיה כשיר לשמש כנוטריון רק אם הוא אזרח ישראל, בעל ותק של למעלה מ – 10 שנים במקצוע, שלא הורשע בפלילים בעבירה שיש עימה קלון ועבר השתלמות מתאימה. דרישות אלו משקפות את הצורך החברתי באדם ועורך דין ישר והגון, לאור התפקידים המיוחדים שהחוק מועיד לעורך דין נוטריון.

למעשה, עורך דין נוטריון ממלא פונקציה חברתית וכלכלית ראשונה במעלה. הוא מעניק למסמכים, חוקיים כשלעצמם, תוקף ראייתי. מסמך או העתק מסמך המקבל אישור נוטריוני, מקבל משנה תוקף – היכן שהדבר נחוץ – כי פלוני החתום עליו הוא אכן פלוני ולא אחר, או שהעתק המסמך זהה למקור. תרגום נוטריוני מקבל משנה תוקף כי התרגום הוא אכן נכון. לא רק זאת, אלא שאישור או תרגום נוטריוני מהווים ראיה מספיקה בבית משפט לאמיתותם ללא צורך בראיה נוספת.

מהן הסמכויות של עורך דין נוטריון?

סמכויותיו של עורך דין נוטריון הן כאמור רחבות וחשובות מאין כמותן, וניתן לשער כי כל אחד מאיתנו יזקק בחייו לאישור נוטריוני או מסמך נוטריוני. חוק הנוטריונים מסמיך עורך דין נוטריון, בין השאר, לאמת חתימה על מסמך או לאשר שמי שחתום עליו היה מוסמך לכך; לאשר נכונותו של העתק מסמך; לאשר נכונותו של תרגום מסמך; לאשר שאדם מסוים הוא חי ואינו מת, ועוד.

המשותף לסמכויות אלו, הוא הצורך שקם לעיתים תכופות לתת גושפנקא משפטית-ראייתית למסמכים. בעולם המסחרי של ימינו, וגם נוכח ההתפתחות הטכנולוגית, קיימות דרכים רבות, ואף ניסיונות רבים להערים על גופים ציבוריים או פרטיים תוך שימוש במסמכים כוזבים או זהות כוזבת, ואישור נוטריוני נועד ויכול לצמצם עד מאוד מקרים כגון אלו.

מתי אנחנו נזקקים לשירותי עורך דין נוטריון?

לרוב נידרש לשירותי נוטריון לצורך פעולה הדורשת ודאות גבוהה של זהותנו או של אמיתות המסמך אותו אנו מציגים או עליו אנו מסתמכים. החיים מספקים לנו אין ספור דוגמאות ולא ניתן לעמוד על כולן. נעמוד להלן על השכיחות שבהן.

א. אישורי העתק – ברשותי העתק מקורי אחד של מסמך, למשל צוואה, עוד בטרם ניתן צו שיפוטי לקיומה, ואני זקוק להעתק ממנה לצורך הצגה לבנק, למשל לצורך קבלת הלוואה או העמדת בטוחה. הבנק לא יסתפק בהעתק רגיל ומצולם של הצוואה וידרוש כי נוטריון יאשר כי ההעתק הוא זהה ונאמן למקור.

ב. תרגום נוטריוני – סיימתי במזל טוב תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטה בהונגריה וברצוני להתקבל ללימודי תואר שני בארץ. הנהלת האוניברסיטה תדרוש את גיליון הציונים שלי אך איננה בקיאה בהונגרית מן הסתם. לפיכך תדרוש כי אציג תרגום של הגיליון, אך גם תדרוש אסמכתא כי התרגום הוא אכן אמיתי ונכון. נוטריון מוסמך לאשר תרגום, בין אם תרגם בעצמו או שנערך על ידי מתרגם, שתצהיר מטעמו, על ידיעתו את שפת המקור והתרגום, צורף לתרגום נוטריוני.

ג. אישור חתימה – אני פונה לבנק לצורך נטילת משכנתא לרכישת דירה, והמשכנתא אושרה. בין שלל המסמכים לחתימתי, הבנק ידרוש חתימתי על יפויי כוח בלתי חוזר לטובת הבנק לצורך רישום הערת אזהרה ו/או רישום משכנתא מטעמו על הנכס. הבנק לא יסתפק בכך, וידרוש כי אחתום על יפויי כוח נוטריוני, בפני נוטריון שיאמת את חתימתי ואת זהותי, על מנת לצמצם את האפשרות להונאה ולגרימת נזקים לבנק, ואף יהווה ראיה כי אכן ייפיתי את כוחו של הבנק לקבל דריסת רגל בזכותי הקניינית במקרקעין.

ד. אישור הסכם ממון – על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973, הסכם ממון חייב את אישור של בית המשפט לענייני משפחה לצורך קבלת תוקף משפטי. חריג לכך הוא הסכם ממון בין בני זוג שטרם נישאו, אותו מוסמכים לאשר עורכי דין בישראל בעלי רישיון נוטריון, וליתן לו תוקף משפטי לכל דבר ועניין.

לסיכום נאמר, כי בדוגמאות מעטות אלו יש כדי ללמד על התפקיד החשוב אותו ממלא הנוטריון בחיים המודרניים, ועל הוודאות שכל אחד מאיתנו יזקק בזמן כלשהו לשירותיו של נוטריון. יש לברך על כך, שאם לא כן, לכל אחד מאיתנו יכול להיגרם נזק ממשי כתוצאה מהונאה או זיוף.