חוק פינוי נועד לאפשר למשכירים לפנות מדירותיהם, שוכרים פרובלמטים. לעיתים מדובר במצב שבו חוזה השכירות הסתיים אך השוכר מסרב לפנות את הנכס ולעיתים, ישנו חוזה שכירות בתוקף, אך השוכר מפרו על ידי גרימת נזקים לנכס. המשכיר אשר דורש מן השוכר לפנות את הנכס לאור הפרת ההסכם, נתקל בהתעלמות מוחלטת וידיו כבולות.
כאן נכנס אל התמונה חוק פינוי דייר אשר במסגרתו, יכול המשכיר להגיש תביעת פינוי מושכר, אשר כשמה כן היא, נועדה לפנות את השוכר מן הנכס.
ראשית, חשוב לציין כי חוק פינוי הינו חוק חדש אשר נולד בעקבות התרחבות התופעה של שוכרים פרובלמטים אשר נוהגים שלא כדין וממשיכים לשהות בנכס, ללא זכות חוקית לעשות כך. תביעה לפינוי מושכר, היא האמצעי החדש לפינויים של שוכרים בעייתיים והיא אמונה על מתן פיתרון למשכירים הסובלים משוכרים סרבנים.
טרם חקיקת חוק פינוי, התנהלו הליכי פינוי שוכרים בעצלתיים, דבר אשר גרם למשכירים לעוגמת נפש גדולה לצד הפסדים כלכליים ענפים. תביעה לפינוי מושכר שינתה את המצב המשפטי בעניין זה ועתה, ניתן לפנות שוכרים בעייתיים, ביתר קלות.
המצב המשפטי, עד לחקיקתו של חוק פינוי שוכר, היה עגום מאוד עבור משכירי דירות. כאשר משכיר היה נאלץ להתמודד עם שוכר פרובלמטי, החוק לא עמד לצידו. אמנם, מבחינה משפטית, יכול היה המשכיר לפנות את השוכר אך היות שההליך היה איטי מאוד, יעילותו הייתה קטנה.
כאשר שוכר שוהה בנכס שלא כדין, גורם הזמן הוא קריטי. מדוע?
שוכר השוהה בנכס באופן לא חוקי, אינו משלם בד"כ את שכר הדירה ובד בבד, גורם לנזקים ברכוש. על כן, בכל יום בו נשאר השוכר בנכס ולא מפונה, גדל הפסדו הכלכלי של המשכיר.
בשנים האחרונות, הפכה התופעה של שוכרים פרובלמטים לשכיחה ביותר ולכן, היה צורך עז לשנות את המצב המשפטי ואכן, בשנת 2008 נולד חוק פינוי. השינוי החשוב ביותר שעשה חוק פינוי, הוא הקצבת מסגרת זמן אשר בה תתנהל תביעה לפינוי מושכר. על פי חוק פינוי, דיון בתביעה לפינוי מושכר יתקיים תוך 60 יום ממועד הגשת התביעה.
לאור חשיבותו של גורם הזמן בנושא זה, כפי שהוסבר לעיל, הרי שהגדרת מסגרת הזמן לקיום הדיון בתביעה, משפרת מאוד את מצבם של משכירים הנאלצים להתמודד עם שוכרים בעייתיים.
ראשית, חשוב להדגיש כי תביעה לפינוי מושכר אינה כוללת סעד כספי. משמעות הדבר היא כי המשכיר אינו יכול לתבוע פיצוי כספי מן השוכר, במסגרת תביעה לפינוי מושכר, אלא עליו להגיש תביעה נפרדת לפיצוי.
קביעה זו גורמת מצד אחד לסרבול משום שהיא מאלצת את המשכיר להגיש שתי תביעות נפרדות אך מאידך, היא מאפשרת לבית המשפט לסיים במהירות את הדיון בפינויו של השוכר, כאשר התביעה עוסקת אך ורק בפינוי ולא בסוגיית הפיצוי הכספי.
כיצד מתנהל הליך פינוי על פי חוק פינוי?
1. הכתרת כתב התביעה : ראשית, חשוב להכתיר את כתב התביעה בשם "תביעה לפינוי מושכר" על מנת שהתביעה תשתייך למסלול של דיון מהיר.
2. הסעד המבוקש : תביעה לפי חוק פינוי היא תביעה לפינוי שוכר בלבד ולא לפיצוי כספי או כל סעד אחר.
3. שליחת מכתב התראה: חוק פינוי קובע כי על המשכיר לשלוח אל השוכר מכתב התראה טרם יגיש נגדו תביעת פינוי. מכתב זה נותן לשוכר הזדמנות אחרונה להתפנות מן הנכס, ללא שתוגש נגדו תביעה.
4. כתב התביעה עצמו : כתב התביעה צריך להיות קצר אך מפורט דיו, בכדי שבית המשפט יבין את עובדות המקרה. יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים, לרבות חוזה השכירות ומכתב ההתראה שנשלח טרם הגשת התביעה.
חוק פינוי נולד מתוך ההכרה כי יש לייעל את הליך הפינוי של שוכרים פרובלמטים. על כן, נקבע כי הדיון בתביעה יתנהל לא מאוחר מ-60 יום לאחר הגשת התביעה. במסגרת פסק הדין, ניתנת לשוכר שהות קצרה ביותר לפנות את הנכס ואם אינו עושה כן, רשאי המשכיר לפנות אל ההוצאה לפועל, על מנת לממש את פסק הדין.
באופן טבעי, כאשר שוכר שוהה בנכס שלא כדין, הדבר גורם למשכיר לכעסים רבים ולהפסד כלכלי ניכר. אולם, חשוב להבהיר כי עשיית דין עצמי איננה אפשרות חוקית ויש לנהוג על פי דין ולהגיש תביעה לפי חוק פינוי.
עשיית דין עצמי נועדה לגרום לאי נעימות לשוכר, על מנת להוציאו מן הנכס, כדוגמת, ניתוק החשמל בדירה. אולם, מדובר בעבירה על החוק ולכן, כאשר השוכר נוהג שלא כדין, יש למהר ולהגיש את תביעת הפינוי, אשר בה, כאמור, ידון בית המשפט תוך 60 יום ממועד הגשתה.
חוק פינוי מאפשר למשכיר לפנות שוכר פרובלמטי מדירתו. על פי החוק, ידון בית המשפט בתביעות לפינוי מושכר, תוך 60 יום ממועד הגשת התביעה. במסגרת התביעה, אין לבקש סעד כספי של פיצוי אלא את סעד הפינוי מדירה בלבד. הגבלה זו נועדה לייעל את הליך תביעת הפינוי.