יש הרבה אנשים שלא מבינים את ההבדל בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה. אנחנו כאן כדי לעשות לכם מעט סדר בעניין כדי שתבינו טוב יותר מה כל אחד מהמקומות הללו מציע ואל מי צריך לפנות בכל סיטואציה.
ראשית חשוב להגדיר. בבית הדין הרבני נידונים כל הנושאים שקשורים לדיני משפחה. אם זה נושאים של גירושין, דיני מזונות, הסכמי משמורת או נושאים כמו צוואות, ירושות וכל מה שמסתעף מכך.
בכל הנושאים הללו אפשר לדון גם בבית המשפט אך עדיין, יש סמכויות שהן נתונות אך ורק בידי בתי הדין הרבניים. כך למשל בית המשפט אינו יוכל לאשר נישואין וגם לא גירושין. גם אם בני זוג החליטו להתגרש ואף חתמו על סכם גירושין בבית המשפט, הם עדיין יהיו חייבים להגיש את הבקשה בבית הדין הרבני.
בית המשפט לענייני משפחה יכול לדון בנושאים הקשורים למעמד האישי של תושבי ישראל ככל שמדובר בסכסוכי משפחה שונים, חלוקת רכוש, תשלומי מזונות, הסדרי ראייה וכן הלאה. כלומר הסמכות המטפלת בנושאים מהסוג הזה הוא גם בית משפט לענייני משפחה. עם זאת נישואין וגירושין של בני זוג יהודיים שמור רק לבית הדין הרבני כאמור. מה שבעצם מוציא מן הכלל כל בני דת אחרת אשר אלו למעשה יכולים בהחלט להינשא דרך בית המשפט לענייני משפחה.
אין כאן בעצם חלוקה חד משמעית בין הרשויות כאשר לכל אחת מהן ישנה האפשרות לדון במגוון נושאים. כך למשל כל הנושא של דיני משפחה כמו בעניינים של ירושות, הסדרי ראייה או חלוקות רכוש, הרי שבאלו ישנן סמכויות זהות הן לבית המשפט והן לבית הדין הרבני ועל כן ניתן להכין את הסכם הגירושין גם בבית המשפט וגם בבית הדין אך זה מחייב את הסכמתם של שני הצדדים לעניין.
עורך הדין שמלווה אתכם בבית המשפט יכול ללוות אתכם גם בבית הדין הרבני למרות ששם יש גם את האפשרות להיעזר ב-טוען רבני לימודים והכשרה שעבר במכון מתאים לשם כך.
כאן הגענו ללוז העניין. חשוב להבין כי בעוד בית הדין הרבני נוהג לדון על פי הדין העברי שזה בעצם הדין התורני, הרי שבבית המשפט הדין הוא ממש לא על פי מה שקובע המשפט העברי. מדובר למעשה בערכאה שהיא אזרחית לכל דבר והיא כלל לא מושתתת על הדין העברי. כך שברור למה באמת ישנו איסור לפנות לערכאות, כלומר לבית המשפט בכל מקרה של סכסוך בין אנשים או אפילו סכסוך מתמשך בין בני זוג שמבקשים להתגרש. כי מקום שאינו פועל כל פי דין תורה הוא לא המקום של האדם היהודי הדתי.