רשלנות רפואית היא ענף משפטי מורכב ורגיש, העוסק במקרים בהם אדם נפגע כתוצאה מטיפול רפואי רשלני. תחום זה נוגע הן להיבטים רפואיים מקצועיים והן להיבטים משפטיים וכלכליים. מה היא רשלנות רפואית, מתי כדאי לתבוע וכמה זה עולה? כל התשובות.
רשלנות רפואית מוגדרת כסטייה מרמת הזהירות הסבירה המצופה מצוות רפואי בעת מתן טיפול רפואי. סטייה זו, כתוצאה מאבחון שגוי, ביצוע רשלני של הליך רפואי, אי מתן מידע רלוונטי למטופל, או כל התנהגות רשלנית אחרת, עלולה לגרום לנזק פיזי, נפשי או כלכלי למטופל.
בדרך כלל מדובר על מקרים שבהם רופא כזה או אחר ביצע הליך רפואי כל שהוא בצורה לא זהירה, מקרים שבהם הרופא לא מסר לכם את כל המידע שיסייע לכם לקבל החלטה נכונה, רופא שטיפל בכם בדרך שבה סיכויי ההחלמה יורדים באופן משמעותי ועוד.
חשוב לציין, ברוב המקרים התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית הן תביעות כנגד המוסד הרפואי שבו בוצע ההליך ולא כנגד הרופא עצמו. אחרי הכל, המוסד הרפואי שמעסיק את הרופא הוא זה שנושא באחריות המלאה עליו.
ההחלטה מתי נכון להגיש תביעה היא מורכבת ודורשת בחינה מעמיקה של נסיבות המקרה שאותו חוויתם.
חומרת הנזק: ככל שהנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות חמור יותר, כך גדל הסיכוי שתביעה תהיה מוצדקת. את זה יוכל להוכיח כמובן רק רופא מומחה.
קשר סיבתי ברור: יש להוכיח קשר סיבתי ברור בין התרשלות הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם. אם הקשר הסיבתי לא יהיה ברור דיו, קחו בחשבון שתצטרכו לשאת בהוצאות התביעה לשווא.
סיכויי ההצלחה: חשוב להעריך את סיכויי ההצלחה של התביעה, תוך התייחסות לפסיקה קודמת ולראיות הקיימות.
הזמן שחלף מאז המקרה: קיימות מגבלות זמן להגשת תביעות בגין רשלנות רפואית, ועל כן חשוב לפעול בזריזות. את התביעה עליכם להגיש תוך 7 שנים מהמועד שבו קיבלתם את הטיפול שבגינו אתם מגישים תביעה על רשלנות רפואית.
חשוב לציין שיש מקרים שבהם המדינה תגלה גמישות ביחס להתיישנות. זה נכון למקרים שבהם גיליתם שהטיפול הרשלני גרם לכם לנזק מאוחר יותר, אך לא יעלה על 10 שנים ממועד הטיפול.
היבטים רגשיים: תביעה בגין רשלנות רפואית יכולה להיות תהליך ארוך ומורכב מבחינה רגשית, קחו זאת בחשבון.
כשאתם פונים לעורך דין לתביעה על רשלנות רפואית, עליכם לשלם לו שכר טרחה. שכר הטרחה הזה מחושב לפי אחוז מסויים מגובה הפיצויים שתקבלו בגין התביעה. רוב עורכי הדין גובים שכר טרחה שנע בין 20%-40% מהסכום הכולל של התביעה, שאותו אתם אמורים לשלם רק כאשר ההליך המשפטי הסתיים.
אגב, למודל הזה יש יתרון מובהק שמשחק לטובתכם, כי במצב כזה לעורך הדין שלכם יש את האינטרס להצליח כמה שיותר בתביעה ולזכות עבורכם בסכום הכי גבוה. זו גם הסיבה שבגינה עורך דין מקצועי לרשלנות רפואית לא ייצג אתכם במקרים שבהם הוא יזהה שהסיכוי ההצלחה הוא נמוך.
חשוב לציין – יש עורכי דין שגובים דמי רצינות עוד לפני ההליך המשפטי, את הסכום הזה הם יקזזו בתום ההליך. זה בסדר גמור וזה מקובל, אך קחו בחשבון שאם הפסדתם לגמרי בתביעה לא תקבלו מעורך הדין כל החזר.
תשלום אגרה – לפני ההליך המשפטי תצטרכו לשלם אגרת בית משפט, בהתאם לבית המשפט שבו יתקיים ההליך. לדוגמא, סכום האגרה בבית משפט מחוזי הוא כ- 1200 ש"ח.
חוות דעת רפואית – על מנת להגיש את התביעה אתם צריכים לקבל חוות דעת מטעם מומחה רפואי. קחו בחשבון שעלות חוות הדעת משתנה בין הרופאים השונים, לפעמים תצטרכו לקבל מספר חוות דעת, כך שלא נוכל לנקוב בעלות ספציפית.
איסוף מסמכים – יתכן שבמסגרת ההליך תדרשו להמציא מסמכים כאלה ואחרים מתוך רשומות רפואיות, לפעמים זה יכול להגיע לכמה מאות שקלים.
לסיכום, הליך תביעה בגין רשלנות רפואית יכול להיות מעט מורכב, אך אם התביעה שלכם היא צודקת וקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם לכם, אין לנו כל ספק שבסופו של דבר התביעה תצליח.