בהתאם לסעיף 25 לחוק הגנת השכר, כל מעסיק שיש לו עובדים, חייב לעקוב ולבצע רישום של שעות העבודה שלהם. בהתאם לחוק, לרשותו 4 אפשרויות לביצוע והן:
-באמצעות אמצעים מכניים
-באמצעות אמצעים דיגיטליים
-באמצעות אמצעים אלקטרוניים
-באמצעות חתימה ידנית של העובד ואישור חתימתו על ידי הממונה הישיר שלו
אגב, כאן נציין שמספר שעות העבודה חייב להופיע גם בתלושי השכר של העובדים.
ובכן, במצב כזה הוא עשוי להיות חשוף לתביעה משפטית מצד עובדיו. אלו יכולים לטעון כי עבדו בשעות רגילות או בשעות נוספות שלא שולם כסף עבורם. המעסיק, עשוי למצוא את עצמו במצב של חוסר אונים, מכיוון שלא תהיה לו דרך להוכיח כי העובד לא עבד בשעות להן הוא טוען.
אגב, יש לקחת בחשבון שברוב המקרים, מי שצריך להוכיח את כמות שעות העבודה בפועל הוא המעסיק. על כן, אם המעסיק לא מבצע מעקב אחר שעות העבודה של העובדים שלו באמצעות
שעון נוכחות או בשימוש באמצעים אחרים, הרי שהוא מסתכן בתביעות משפטיות. יתרה מזאת, מלבד תביעות, הוא גם עשוי לקבל קנס מטעם משרד הכלכלה וכל זאת בגלל שלא ניהול רישום מסודר של שעות העובדים.
בגלל שהיו לא מעט מקרים, בהם עובדים החתימו שעת כניסה בשעון הנוכחות ולאחר מכן יצאו מהעבודה למשך שעות רבות, קבע בית הדין הארצי שהמעסיק בהחלט יכול להתקין מצלמה שתוצב מול שעון הנוכחות. כמובן, עליו לציין זאת בפני העובדים שלו וכמו כן עליו גם לפרסם מדיניות בנושא. באמצעות הצילום, יהיה אפשר לבצע מעקב אמיתי בנוגע לדיווח שעות העבודה. אגב, במידה ויוכח שאכן העובדים יצאו מהעבודה וחזרו לאחר שעות, אז הם מסתכנים בפיטורים וכמו כן המעסיק גם יכול לשלול מהם פיצויי פיטורים. דיווח כזה הוא דיווח שקרי ועל כן מדובר על גניבה מהמעסיק וזאת מפני שאותם עובדים מסתמכים על כך שישולם להם שכר למרות שהם לא עבדו בפועל. זוהי עבירה פלילית לכל דבר.
אם עובד מסרב להשתמש בשעון הנוכחות, המעסיק לא יכול לפגוע לו בשכר. חשוב לציין, שהשכר שניתן הוא בעד העבודה שהעובד מבע ולא בגין החובה של החתמת שעון נוכחות. יחד עם זאת, יכול להיות שאי החתמה בשעון נוכחות, תוביל את המעסיק לכך שהוא יפטר את העובד ובמקרה כזה, הפיטורים יהיו מוצדקים וכחוק.