שרותי נוטריון אקספרס

הצעות חוק בעקבות אלימות במשפחה

מאת: אלעד שניר

הצעות חוק בעקבות אלימות במשפחה – פתיחה:

המודעות לתופעת האלימות במשפחה הגיעה עד לשולחן הכנסת. הדבר אינו מפתיע מכיוון שבשנים האחרונות יש חשיפה תקשורתית רבה של התופעה. על שולחן הכנסת מונחות כעת הצעות חוק (אשר חלקו כבר התקבלו) שנועדו לטפל בתופעה של אלימות במשפחה במישור הטיפולי, במישור הענישה ובמישור המניעה.

במאמר זה אסקור את הצעות החוק הללו ואחרות שנתקבלו זה מכבר. בדיון בכל הצעה, אסקור את המצב המשפטי לפני כל הצעה ואסביר את ההיגיון שבה.

הצעות חוק בעקבות אלימות במשפחה – הצעת חוק התגמולים:

חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ"ה-1995 שהיה קיים לפני ההצעה, נותן למי שיש יסוד סביר להניח שהתייתם בעקבות מעשה פשע, זכות לקבלת תגמול חודשי מהמדינה. גובה התגמול נע בין 60%-75% מהשכר הממוצע במשק, ותלוי במספר היתומים. מעשה פשע כולל בחובו גם אלימות במשפחה שהביאה לרצח של אחד ההורים.

הדבר טוב ויפה אך השאלה היא מועד תחולתו של החוק. החוק טרום ההצעה קבע כי הוא יחול על יתומים שחיי הוריהם קופחו בתוך 12 החודשים שקדמו למועד תחילת החוק, דהיינו מתאריך 01.09.1995. מעשי פשע שגרמו למוות של אחד ההורים שהתבצעו לפני תאריך זה לא היו מזכים את היתום בתגמולים.

הצעת החוק, שנתקבלה זה מכבר, באה להרחיב את תחולתו בזמן של החוק ולקבוע כי הוא יחול על יתומים שהוריהם נהרגו במעשה פשע בתוך 18 החודשים שקדמו ליום תחילת החוק. כלומר, יתומים שהוריהם נהרגו בעקבות מעשה פשע יזכו לקבלת התגמול גם אם הדבר אירע בחצי השנה שקדמה לתאריך הקובע הקודם.

זהו תיקון מבורך. אך הוא לא נטול בעיות. הבעיה הראשונה היא שבדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי ההצעה באה לעולם מכיוון שקיים יתום אשר הרצח של אימו על ידי בעלה מכוסה על ידי התקופה של 18 החודשים שקדמו לתחילה, ולא היה מכוסה על ידי התקופה בת 12 החודשים. אולם חוקים לא אמורים להתייחס למקרים פרטניים אלא לכלל. הבעיה השנייה היא השאלה למה לקבוע דווקא 18 חודשים ולא 24 חודשים, למשל?

ענת מאור היא שחתומה על הצעת חוק זו.

במאמר מוסגר ניתן לציין כי מי שיקבע האם יש יסוד סביר להניח שמעשה פשע הוא שגרם למוות של הורה היתום, הוא פרקליט המדינה, והחלטתו ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה. יש צורך בקביעה שכזו מכיוון שיש צורך לאבחן מקרי פשע ממקרים של תאונה, למשל (כמו מקרים שבהם בעל דורס את אשתו ואחר כך טען שזה היה בטעות). יכול להיות שאין מספיק ראיות להעמדת הבעל לדין, אבל התגמול ליתום יכול להינתן בגלל שצריך רק "יסוד סביר" לחשוב שהתבצע פשע.

הצעות חוק בעקבות אלימות במשפחה – הצעת חוק העונשין תיקון 65:

אלימות בכלל אלימות כלפי ילדים ואלימות במשפחה הינן עבירות בחוק העונשין. כך, סעיף 329(א) לחוק העונשין קובע שהעונש (המירבי) על חבלה בכוונה מחמירה (שהגדרתה נמצאת בחוק) הוא 20 שנים. סעיף 329(ב) קובע כי אם העבירה נעברה כלפי בן משפחה, העונש עליה לא יפחת מחמישית מהעונש המירבי (זאת משום שברגיל בית המשפט יכול לקבוע כל עונש שהוא רוצה), אלא אם בית המשפט החליט מטעמים מיוחדים להקל בעונש.

לבדו, סעיף זה היה מאפשר לבית המשפט לקבוע את העונש המזערי (דהיינו, חמישית מהעונש המקסימלי), ולהקטין את חומרת העונש עוד יותר בכך שיקבע שכולו על תנאי. דבר זה שוחק את ההרתעה (כפי שכתוב בדברי ההסבר). התיקון, שהתקבל, הציע לקבוע סעיף 329(ג) שיקבע כי העונש שיוטל, גם אם הוא מזערי, לא יהיה כולו על תנאי (אלא שהעבריין יישב בפועל בבית הכלא לזמן מסוים), אלא אם יש טעמים מיוחדים.

יש לציין שבהצעת החוק הזו גם על עבירות מין נקבע שהעונש המזערי לא יהיה כולו על תנאי אלא מטעמים מיוחדים.

החתומות על הצעת חוק זו הן זהבה גלאון ויעל דיין.

הצעות חוק בעקבות אלימות במשפחה – עוד הצעות חוק שהתקבלו בעבר בעקבות התופעה של אלימות במשפחה:

א. בשנת 1991 התקבל בכנסת החוק למניעת אלימות במשפחה, שמאפשר לבית המשפט לתת צו הגנה על בן משפחה שיש סכנה גופנית לשלומו מצד בן משפחה אחר. חוק זה התקבל, בין השאר, בשל תרומתה של נעמ"ת. בינתיים נתקבלו תיקונים נוספים לחוק והוצעו הצעות חוק נוספות אשר משפרות את האלמנטים של הטיפול והמניעה של אלימות במשפחה.

ב. בשנת 2002 נחקקו מספר תיקונים לחוק העונשין אשר קובעים עונש כפול על עבירות של תקיפות בתוך המשפחה. כך למשל, סעיף 382 לחוק העונשין קובע עונש כפול על תקיפה בנסיבות מחמירות אם היא בוצעה כנגד בן משפחה.

הצעות חוק בעקבות אלימות במשפחה – סיכום:

התופעה של אלימות במשפחה ממשיכה להיות חלק מחיינו. הצעות חוק הן דרך טובה לשפר את המניעה, הטיפול והענישה בנוגע לאלימות במשפחה. הצעות החוק חשובות לשם שדרוג החוק ולשם עדכונו כך שיהיה רלוונטי לעת הזו.