שרותי נוטריון אקספרס

משרד עורכי דין ונוטריון משה אלפסי
שירותים ותרגומים נוטריונים - 1-800-980-980
נוטריון - המדריך השלם
נוטריון - ערך מוסף
נוטריון - שירותים ותרגומים 1-800-980-980

על לשכת עורכי הדין בישראל

מאת: עו"ד אודי בוזמן

לשכת עורכי הדין היא הרבה מעבר לאיגוד מקצועי. את כוחה היא שואבת מחקיקה נדיבה מטעם הכנסת, והשפעתה על עורכי דין בישראל היא טוטאלית. מהם תפקידיה העיקריים?

מניין שואבת לשכת עורכי הדין את כוחה?

לשכת עורכי הדין בישראל קמה מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961. היא אמנם מאגדת את כל עורכי הדין בישראל, אך אין לטעות ולהתייחס אילה כאיגוד מקצועי בלבדהחברות בלשכת עורכי הדין היא מנדטורית לעיסוק במקצוע, כלומר, חברות בלשכה היא תנאי לקבלת רישיון לעסוק במקצוע, ומי שאיננו חבר הלשכה, או הוצא ממנה, איננו רשאי לעסוק במקצוע.

יותר מכך, הלשכה היא המוסמכת באופן בלעדי לקבוע מי יכנס בשעריה ומי יסולק ממנה – למעט מקרים בהם בית המשפט ימצא לנכון להתערב; בית המשפט ולא הרגולטור. אין חולק אפוא כי לשכת עורכי הדין אוצרת כוח והשפעה רבה. נדמה כי אחת הסיבות לכך היא הלובי החזק ביותר שיש ותמיד היה ללשכה בכנסת שחוקקה את חוק לשכת עורכי הדין והעניקה בידיה סמכויות נרחבות אלו.

מהם תפקידיה של לשכת עורכי הדין?

משרד עורכי דין חייב לפעול על פי כללי הלשכה, החולשת כאמור על מלוא היקף עבודתם של עורכי דין בישראל. תפקידי הלשכה מנויים בחוק, ונמנה את העיקריים שבהם:

א. פיקוח על התמחויות ועל בחינות ההסכמה למקצוע: הלשכה קבעה כללים להתמחות במשרד עורכי דין, את תנאיה ואת משכה. לאחרונה דובר על הארכת תקופת ההתמחות כלי לריסון הגידול במספרם של עורכי דין בישראל. הלשכה היא גם האחראית הבלעדית על עריכת בחינות ההסמכה ובדיקתן, וממילא נתונה לה הזכות שלא לקבל אדם לחברות בה.

ב. קיום שיפוט משמעתי לחברי השלכה ולמתמחים: עורכי דין בישראל כפופים לכללי אתיקה רבים ורחבים החולשים על כל פעילותם המקצועית ועל עבודתו של משרד עורכי דין. הלשכה מקבל תלונות על עורכי דין בישראל ורשאית להעמידם לדין משמעתי. דייני בתי הדין המשמעתיים המחוזיים הם עורכי דין חברי הלשכה בעצמם. בית הדין המשמעתי מוסמךלהשעות עורכי דין בישראל לתקופה קצובה או לצמיתות מחברות בלשכה.

ג. שמירה על רמתו וטהרו של המקצוע: הכוונה היא לסמכות לנקוט פעולות משפטיות נגד אדם או גוף שביצע פעולה המיוחדת בחוק לעורכי דין בלבד. בשנים האחרונות הלשכה פועלת נגד גופים וחברות "למתן שירותים משפטיים" שלוקחים על עצמם לפעול עבור אזרחים בפני גופים כמו ביטוח לאומי, קצין התגמולים וגופים סוציאליים ומפצים אחרים, זאת בטענה שיש בכך משום הסגת גבולות המקצוע. בכך לשיטתה היא מגינה על ייחודו של מקצוע עריכת הדין.

מהם האורגנים של לשכת עורכי הדין?

מכוח החוק הלשכה פועלת באמצעות מספר אורגנים שיש ביניהם מדרג היררכי וחלוקת תפקידים, המזכירה במידת מה את רשויותיה של מדינה.

א. ועדים מחוזיים: ללשכה 5 מחוזות: ירושלים; תל אביב; חיפה; צפון; ודרום. בבחירות ללשכת עורכי הדין, בוחרים החברים גם את יו"ר ועד המחוז ואת חברי הועד. הועד המחוזי הוא הכתובת הישירה לטיפול בעניינם של עורכי דין בישראל, הרשומים במחוז אליו שייך מקום מגוריהם.

ב. הועד המרכזי: הוא בעצם הרשות המבצעת של לשכת עורכי הדין, ועוסק במרבית הניהול השוטף של ענייני הלשכה. למעשה נתונות לו כל הסמכויות שאינן נתונות על פי החוק לגוף אחר בלשכה. כך בדומה לסמכותה השיורית של הממשלה. ראש לשכת עורכי הדין הוא יו"ר הועד המרכזי, וחברים בו 16 חברי הלשכה, שהם גם חברי המועצה הארצית.

ג. המועצה הארצית: זוהי למעשה הרשות המחוקקת של לשכת עורכי הדין, והיא מוסמכת להתקין כללים שכמוהם כחוק המחייב את כלל עורכי הדין ומסדיר את עבודתו של משרד עורכי דין. על פי החוק, חברים בה יו"ר הלשכה וזה שקדם לו; מנכ"ל משרד המשפטים; פרקליט המדינה; הפרקליט הצבאי הראשי; וכן 28 חברי לשכה שנבחרים במועד הבחירות לראשות הלשכה.

לסיכום יאמר, כי המדובר בגוף רב מימדים ורב עוצמה. חברות בו היא תנאי לעיסוק במקצוע. הלשכה חולשת על כל היבטיו המקצועיים של העיסוק ושל התנהלותו של משרד עורכי דין, מכללי אתיקה, הסגת גבול המקצוע ועד שיפוט משמעתי, והיא הקובעת הבלעדית מי יעסוק בו ומי לא.